אגדת ניסן והקרונית

אגדת ניסן והקרונית אגדת ניסן והקרונית סיפורי שמיר - מאת עירית שני (מפי חיים שולר וגוצה) אגדת ניסן והקרונית הדבר קרה בימים רחוקים בהם ישב קיבוץ שמיר ברמת יוחנן שליד חיפה. כדי להתפרנס עבדו החברים במפעלי התעשיה שבמפרץ חיפה, השכר הספיק להם בקושי לפת לחם, לכן ניתן לראות בתמונות כמה רזים ושדופים היו כולם, אך עם זאת עליזים היו וחזקים ברוחם. הסיפור מספר על בחור בשם ניוסקה (ניסן). בעיירה הרחוקה בה נולד, למד להיות רב, אך השכלה מסוג זה לא הכשירה אותו לעבוד ת כפיים בתעשייה, כפי שוודאי תבינו בהמשך. "סידור העבודה" נתן לו כל יום סידור אחר- יום אחד נפל בחלקו לעבוד ב"נעמן" (מפעל למוצרי קרמיקה). בבוקר יצא עם חבריו לעבודה במכרה, המרוחק מהמפעל, שם העמיס כל היום קרונות בעפר ובחומר, כשהרים את ראשו כדי לנגב את הזיעה ראה את הקרונות הסובבים במעגל אין-סופי מעל לראשו, מהמפעל למכרה ובחזרה. כשסיים את יום העבודה היה תשוש וכואב כולו, ההליכה למפעל נראתה לו קשה מנשוא. ואז צץ רעיון פראי במוחו הקודח: מה יש? הרי חיים סיפר לו שזו חוויה מסעירה והנוף הנשקף מלמעלה... הסתתר לו מאחורי ערמות העפר וכשעברה לידו אחת מהקרוניות קפץ קפיצה נועזת, והתיישב בתוכה. הקרונית המשיכה בדרכה וכלל לא הרגישה באותו משקל נוצה שהתווסף לה, ניסן חייך חיוך מנצחים- חש עצמו כרוכב שהתגבר על סוס פראי, כאשר ניסה להביט למטה הסתחרר ראשו מהגובה הרב והוא מיהר להתיישב על הקרקעית, מצפה לסופו של המסע. בשעה חמש נשמעה צפירה המבשרת על סיום העבודה במפעל ואחריה- דממה !! ניסן הבין שהקרונית הגיעה לסוף הדרך והכין את עצמו לירידה, הוא הוריד בזהירות רגל אחת ולפתע חש שאינה נוגעת בקרקע , בבהלה הציץ למטה ועיניו חשכו- הנה תלוי הוא בין שמים וארץ, גבוה מעל הכביש המוביל לחיפה. הרים קול צעקה, אך אין שומע... כשהגיעו חבריו לפתח המפעל גילו את חסרונו והתחילו לחפש מסביב, רק חיים חייך לעצמו חיוך רב משמעות ואמר: "אל תחפשו מסביב, הסתכלו למעלה!" ובאמת מאחת הקרוניות נראו זוג ידיים מנפנפות נפנופים נואשים. לסוף הסיפור יש לפחות שתי גירסאות- האחת אומרת שחברי הקיבוץ נאלצו לשלם קנס כספי גבוה על הפעלת המכונות מחדש וחילוץ ה"גיבור", הגרסה השניה מספרת שאם תרים את עיניך בעברך בכביש ההוא, עדיין תראה את ידיו המתנפנפות ביאוש של ניסן באחת הקרוניות הסובבות בסיבוב אין סופי. עריכת שדה סגור