החלבה במעין הקדוש

החלבה במעין הקדוש סיפורי שמיר מאת עירית שני בחורף של 1945 עסקו כמה חברים מהפלוגה הראשונה בסימון התוואי לדרך העולה מתל אנפה לשמיר. הדרך עוברת ליד המעין הקדוש ונכנסת לשמיר במקום בו נמצאת היום הבריכה. כל היום היו אותם חבֵרים עובדים ובסיום היום היו סוחבים אתם את כלי העבודה לקיבוץ עמיר, שם היו לנים. יום אחד עלה בדעתם רעיון גאוני: הם ישאירו את הכלים והאוכל ב"מעין הקדוש", כך יחסכו להם את הסחיבה המייגעת... לקחו קופסת פח אטומה ושמו בתוכה את מנת האוכל. ומה היה בקופסה? כמובן שהיה בה גוש גדול של חלבה, כי הרי ידוע וברור לכל שמירי ש"חלבה מחממת את הרגליים" והימים ימי חורף קרים וגשומים. בסוף היום חיפשו ומצאו מקום מסתור בין הסלעים הגדולים המקיפים את המעין והסתירו היטב את הקופסה. למחרת הגיע תורם של שני חבֵרים אחרים לעסוק בעבודה זו. לאחר שעות כשנעשו רעבים התחילו לחפש את הקופסה, לפי ההוראות שניתנו להם, אך למרבה תסכולם לא מצאו בשום מקום את הקופסה. בערב חזרו לעמיר רעבים ונרגנים , אמרו להם חבריהם, אתם לא יודעים לחפש, מחר נראה לכם. למחרת עלו כולם ויחד התחילו בחיפושים, אך קופסת החלבה נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה. ומספרים שמי המעין הקדוש הם המים המתוקים ביותר בכל העמק...!!!