20.2.1940 – 8.10.2004
בן זוגה של נילי, אב לדני, יעל ואורי.
נולד בדלפט שבהולנד ב-20.2.1940, נפטר ב-8.10.2004.
קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.
אבא נולד בדלפט, בהולנד, כמה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא היה הרביעי משישה אחים ואחיות, וילדותו עברה עליו בצל המלחמה בהולנד הכבושה. בגיל 18 התגייס לצבא ההולנדי, שם שירת כחובש, ולאחר מכן עבד בעבודות שונות. כשהיה בן 25 החליט לצאת להרפתקה, מעשה לא אפייני לסביבתו ולתקופה בכלל, ולמשפחת ון דר מיר בפרט. בחברת בחור אנגלי הוא חצה את אירופה במכונית הרנו דופין הישנה שלו, ודרך סוריה וירדן הגיע לישראל. ב-1.5.1965 חצה את הגבול בין ישראל לירדן במעבר מנדלבאום, ומשם מצא את דרכו לשמיר. עצם הגעתו של מתנדב בודד, עם אוטו, לשמיר, היה אטרקציה גדולה.
אבא החל לעבוד במטע בצמוד לאיתן טנא, ודרכו נוצר הקשר עם אמא. ב-1966 הם נסעו להתחתן בהולנד, חזרו לשמיר והקימו כאן בית מלא אהבה. עם השנים נולדנו אנחנו וזכינו בחלק מאותה אהבה ובאבא נפלא.
במשך כל שנות עבודתו במטע, בשלא”ג ובקיטור, אבא תמיד אהב את עבודתו והאמין בחשיבותה. הוא לא בחל בעבודת כפיים, וניצל את יכולותיו הטכניות והאינטלקטואליות בכל אשר עשה. היו לו תחומי עניין רבים – מוסיקה, אסטרונומיה, היסטוריה ואחרים, שבהם העמיק ולמד בכוחות עצמו כל שנותיו.
בדרכו השקטה ידע אבא למצוא מסילות ללב אנשים, בעיקר ילדים, ותמיד נהנה לפגוש בהם ולשוחח אתם. בשנותיו האחרונות חזר למקורותיו ההולנדיים והתחיל לרכוב על אופניים ברכבי האזור.
למרות שחיי כאן רוב חייו ואהב את המקום, אבא היה תמיד מחובר גם להולנד – למשפחה, לשפה (שאותה לימד אותנו), לתרבות, לנופים ולאוכל. הוא אהב לבקר שם והיה לו חשוב לשמור על אזרחותו ההולנדית. לפני שנתיים, מיד לאחר שחזר עם אמא מטיול לטורקיה, התגלה בגופו הסרטן. לאורך כל התקופה שמר על אופטימיות ונלחם באצילות בכאבים ובטיפולים הקשים, אך למרות זאת הפסיד במלחמה, ואנחנו אתו.
אנו נזכור אותו כאבא נהדר שהיה כאן תמיד בשבילנו, האמין בנו ולימד אותנו המון. ומעל לכל נזכור אותו כאדם טוב במלוא מובן המילה. אנחנו כבר מתגעגים!
יהי זכרו ברוך!
דני, יעל ואורי
