אריאל אשל

י”ב תשרי תשי”ב – י”ג תמוז תשס”ב 
12.10.1951 – 23.6.2002 

בנם של איה ואנצ’ל, בן זוגה של אכנס, אב לאביב, איריס, ארי ואניקה. חבר בקבוצת “אורן”.

נולד ב-12.10.1951,

נפטר ב-23.6.2002.

קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

אריאל נולד בשמיר ב-1951 והתחנך בקבוצת “אורן”, בה היה בין הילדים הפעילים. גם במוסד החינוכי “הגליל העליון” בעמיר היה בין החניכים הפעילים, במיוחד בארגון ובהנחיית מסיבות, והיה מיוזמי האובליסק העומד במרכז בית הספר, וממקימיו. בסיום הלימודים התגייס לצה”ל ושירת בחיל האוויר בתחום האלקטרוניקה. במזל גדול ניצל מנפילה בשבי הסורי במלחמת יום כיפור.

בשובו מהצבא עבד במפעל האופטיקה והיה מקשר קבוצות של מתנדבים מחו”ל, בהן הכיר את אכנס רעיתו לעתיד. כעבור זמן עברו אכנס ואריאל לגור בהולנד, שם נולדו להם אביב ואיריס. בהולנד עבד אריאל בסניף של חברת Festo, בתחום האלקטרו-הידראוליקה.

לאחר עשר שנים חזרה המשפחה לקיבוץ ואריאל השתלב במפעל שלא”ג שבו הקים מתקני הידראוליקה. לאחר שנפצע בידו עבר לעסוק בענייני האלקטרוניקה של שמיר, כולל הקמת מעבדה לתיקון מכשירים אלקטרוניים והפעלת מוקד תקשורת ומרכזיה טלפונית.

מחוץ לשעות העבודה לקח אריאל חלק פעיל במסגרת החגים והמסיבות, היה מקובל בחוגי חברים ועם לידת ארי ואניקה גם הצטרף להורים בחוגי החינוך. הוא התנדב למשטרת התנועה של הגליל ותרם הרבה שעות מזמנו, ביום ובלילה, במשמרות הבטיחות שלהם. בשנתיים האחרונות לחייו עבד בתחום התקשורת והשיווק בחברת “סגרון” בקרית שמונה.

לאריאל היה חוש הומור מפותח, והוא אהב לשמוע ולספר בדיחות. לרוב מצא ושילב בכל שיח את הצד המצחיק והמגוחך. הוא היה אבא אוהב ודואג לילדיו ובן מסור להוריו.

מחלת הסרטן שתקפה אותו קיפחה את חייו בתוך זמן קצר… הוא נפטר בביתו, עטוף באהבת משפחתו וידידיו.

יהי זכרו ברוך!