אריה בן יעקב

22.8.1940 – 23.9.2023

בן זוג לשעבר של ערגה, אב לעמירם, עפרה ואוריאל.

נולד בארצות הברית ב-22/8/1940, נפטר ב-23/9/2023.

קבור בחלקה המזרחית.

התאספנו כאן, ביום שמשי של שלהי הקיץ, ללוות את חברנו אריה בן יעקב בדרכו האחרונה. הבאתו לקבורה כאן, בשמיר, מסיימת את הדרך הארוכה והמפותלת שעשה מארצות הברית לארץ ולשמיר, לאנגליה והולנד, וחזרה מחדש לארץ.

אריה נולד בקליבלנד שבארצות הברית באוגוסט 1940, להורים יהודים ממעמד הביניים, ורק כנער הוא שמע לראשונה על מדינת ישראל. בהיותו בן 16 עברה משפחתו ללוס אנג’לס, ושם הוא התגלה כשחקן מחונן של בייסבול, פוטבול וכדורגל, וגם כסייף מצטיין.

בגיל 17, במקום ללכת לקולג’, אריה החליט להתגייס למשמר החופים האמריקני ושירת שם כשלוש שנים על ספינת ענק. באותה תקופה החל להתעניין בחקלאות, ולמרות התנגדות הוריו החליט לעלות לארץ ולהיות עובד אדמה. בדרך לא דרך, בטרמפים ואחר כך כמלח על ספינת סוחר של “צים”, הוא הגיע מלוס אנג’לס לארץ עם הגיטרה שלו, ונקלט בקיבוץ גשר הזיו. הוא גר שם כשמונה שנים, שבמהלכן התגייס לצנחנים. ב-1967 השתתף עם יחידתו במלחמת ששת הימים ובכיבוש ירושלים הערבית.

אחרי המלחמה, ואחרי שירות מילואים ארוך בתקופת מלחמת ההתשה, אריה פגש את ערגה ב”נופש רווקים” בנהריה. הם נישאו בשמיר, ואריה עבד בגידולי השדה, כפי שתמיד רצה. בהמשך נולדו עמירם, עפרה ואוריאל.
במלחמת יום הכיפורים הוא ויחידתו היו מהכוחות הראשונים שחצו את תעלת סואץ, במהלך ששינה את מהלך הקרבות בחזית הדרום.

כשערגה והוא נפרדו אריה עזב לאנגליה, שם חי שם שנים לא-מעטות, ולאחר מכן עבר להולנד לשנתיים. לפני כ-15 שנה חזר סופית לארץ, וחי בקיבוץ משגב-עם תקופה ארוכה. בשנים האחרונות חלה הדרדרות במצבו הבריאותי, ואריה חזר לשמיר, והתגורר בסביון, מקום שהיה לו לבית חם ואוהב. בשנים אלו היה אריה הלב הפועם של סביון, והכניס למקום אור ושמחה. לאורך כל התקופה היו הוא ומשפחתו אסירי תודה על היחס שקיבל, ועל הטיפול המסור בסביון.

יש סמליות רבה בעובדה שנפטר בערב יום הכיפורים, וטוב שהוא מובא למנוחת עולמים בשמיר, הקיבוץ שכל כך אהב ושבו חי את שנותיו האחרונות בקרב בני משפחתו.
לערגה, לעמירם, לעפרה ואוריאל, לבני זוגם ולנכדים האהובים, אנחנו משתתפים בצערכם הכבד ומחזקים אתכם.

יהי זכרו של אריה ברוך.