בן ציון סולומונוביץ’

17.11.1919 – 25.7.2010

בן זוג לסילווי, אב לברכה, רפי ורענן וחנן. ממייסדי שמיר.

נולד ביאסי שברומניה ב-17.11.1919,

נפטר ב-25.7.2010.

קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

 

בן ציון נולד ביאסי שברומניה ב-1919, וב-1940 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ שמיר.

הוא הקים את הסנדלרייה בשמיר, ויחד עם סילווי ז”ל ולפעמים בעזרת יעקב עופר המשיך לעבוד בה ולנהל אותה עד לפרישתו בגיל מופלג. במשך שנים רבות הוא היה “המנעיל הלאומי” של שמיר, ועשה הכל: מהרישום המדגדג בעיפרון סביב כף הרגל, דרך מדידת הנעל בשלבי הכנתה ועד להשלמת הנעליים ותיקונן בהמשך. איש מקצוע למופת, שמדי פעם גם חלק מניסיונו עם אחרים ומידיעותיו עם כולם.

שנים רבות עבד עם סילווי בסנדלרייה, בבניין מבודד בקצה הקיבוץ. הוא היה איש שירות ענייני והוגן. לא איש רעים להתרועע, לא מבקש כבוד לעצמו, לא מנסה להנהיג מהלכים, אלא איש של עבודה ומעשים. איש צנוע בדרישותיו לעצמו. יחד עם סילווי הקים משפחה בשמיר ונולדו ברכה, רפי ורענן. הוא זכה לראות נכדים ונינים ולעזור לבני משפחתו ככל יכולתו.

זכה בן ציון, יחד עם רבים מבני דורו, וזקנתו באה לו כאשר הקיבוץ מסודר מבחינת דאגתו לוותיקיו. בן ציון נשאר בביתו כל עוד יכול היה, ועבר ל”סביון” בדעה צלולה ובהכרה שהדבר נכון מבחינתו. למרות עליות וירידות במהלך השנים האחרונות, בן ציון נשאר צלול ומבין עד ימיו האחרונים.

יהי זכרו ברוך!

איציק כהנא

אבא יקר שלנו

לא ציפיתי לעמוד פה ולומר דברים לזכרך. זה לא היה צפוי וזה כל כך קשה!

הרבה תלאות וייסורים עברת בחייך, ויכולת להם. עמדת במצבים קשים לאין ספור והתמודדת. חשבנו שגם הפעם תצליח ותתגבר, אבל לא כך היו פני הדברים…

עברת תקופה רבת ייסורים בבית החולים, סבל לאין קץ שלא ניתן לשכוח. כולנו היינו אתך וליווינו אותך ברגעים קשים אלה. נלחמת כפי שרק אתה יודע, על כל נשימה ונשימה, אבל הפעם כוחותיך לא עמדו לך ולבך פסק מפעום. כך הסתיים מסע חייך.

היית אב ובעל משפחה למופת, תמיד דאגת ורצית לעזור לכולנו בכל שלב בחייך. כל מעשיך היו נתינה אחת גדולה ללא בקשת תמורה. הקדשת את כל מחשבותיך וכוחותיך למען המשפחה הרחבה – בנים, נכדים ונינים. היית לסמל ודוגמא עבור כולנו.

הגעגועים לאמא היו רבים והם נתנו אותות. הנה עכשיו אתה קרוב יותר אליה. עכשיו נותר חלל גדול והרבה הבנות, נשארו רק זיכרונות ותמונות רבות של מסכת חיים שלמה שהסתיימה, מכתבים וציורים שציירת.

אנו אוהבים אותך מאד מאד.

ילדיך

התחברות אל האתר
דילוג לתוכן