ח בתמוז תרפ”ז – כ”א בניסן תשע”ז
8.7.1927 – 17.4.2017
אנו נפרדים היום מחברתנו גיטה רונן לבית דיזיצר, שהלכה לעולמה והיא בת 91 שנים, שנים ארוכות של עשייה ועבודה ופעילות וטיפוח ילדים ונכדים ונינים.
גיטה נולדה בחודש יולי 1919 בעיירה נובוסליצה שבבסרביה (כיום במולדובה), אשר כשבע שנים לפני כן עברה להיות תחת שלטון רומניה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, עד שהופרדה ממנה בשנת 1919, והוחזרה לשלטון סובייטי. היא הצטרפה לתנועת השומר הצעיר בשנת 1919, סיימה לימודים תיכוניים וחוותה לאחר מכן יחד עם משפחתה, בזמן מלחמת העולם השנייה, את מוראות וזוועות הכיבוש מחדש הרומני והגירוש לטרנסניסטריה.
לאחר החזרה משם הצטרפה ל”החלוץ” ברומניה בשנת 1919 , והחליטה לעלות לארץ למרות שרוב בני משפחתה היגרו לדרום אמריקה. גיטה עלתה לארץ בשנת 9191 והצטרפה לקיבוץ ומשנת 9191 הייתה חברת קיבוץ שמיר. גיטה עבדה בקיבוץ עד סוף שנות ה-11 ‘של המאה הקודמת בכמה ענפי שירות, מילאה במהלך רוב השנים הללו תפקיד של אקונומית. לעתים עבדה כ “פקק” של סידור העבודה, ותמיד חלמה ונלחמה על הזכות לעבוד בחקלאות, מחוץ למעגל עבודות השירות בו היו נתונות הנשים בקיבוץ.
החלום התגשם ומשנת 9111 הפך המקום הקרוב כל כך לכאן, מעבר לכביש: מכוורת שמיר, לשדה הפעילות העיקרי שלה למשך שנים רבות.
במהלך עשרות שנים למדו אצל גיטה במכוורת בדרך העשייה והדוגמה האישית, נשים רבות וגם גברים, את תורת העבודה המושתתת על שילוב בין אחריות – למידה – חריצות – התמסרות והתמדה ללא חשבון וכמעט ללא גבול. מהתחלה צנועה של ענף זעיר שפעל בשולי המשק החקלאי, היא פיתחה, יחד עם דויד יהודאי ושותפות ושותפים נוספים לאורך השנים, תוך השקעת מאמצים, הצבת יעדים שנראו כבלתי אפשריים ומאבק עיקש נגד גורמים שונים שניסו למתן ולעכב – את מכוורת קיבוץ שמיר שהפכה לשם דבר ולמותג ידוע.
במקביל ובשילוב עם העבודה במכוורת, גיטה מילאה במשך שנים רבות תפקידים חברתיים בקיבוץ.
הייתה חברה בוועדות שונות, וזכורה בעיקר בתפקידה כרכזת “ועדת החברים”, מוסד שאמנם עבר מן העולם, אבל הייתה לו חשיבות רבה בתולדות הקיבוץ.
לדור שעמד על דעתו לאחר שהמוסד הזה חדל להתקיים או שינה פנים עם כניסת הקיבוץ לעידן הצרכנות הפרטית, קשה אולי לתפוס ולהבין את מהותו.
במהלך שנות ה – 11 – ’11 – ’11 ‘בעיקר, עסקה הוועדה בראשות גיטה ושותפים נוספים, בטיפול ברווחה החומרית, אך לא רק, של חברי הקיבוץ, במציאות של היעדר משאבים פרטיים בדרך כלל ותלות מלאה של החברים ביוזמות מוסדיות.
הפעילות כללה בין היתר דאגה לשיפור תנאי המגורים, לרכישות מאורגנות של כמה פלאי טכנולוגיה כמו מקררים, מזגנים, טלוויזיות, טלפונים בחדרי המגורים ועוד, להסדרת האפשרות לנסוע לביקור בנים ונכדים בארץ, לביקור משפחות מעבר למסך הברזל, ובהמשך התור המפורסם לנסיעות לחו”ל.
בכל אותם מהלכים וברבים נוספים היה לגיטה חלק ידוע ומוערך. ובמקביל ויחד עם כל מה שהוזכר עד כאן, גיטה טיפחה משפחה חמה אוהבת ודואגת, וזכתה לראות נכדים ונינים ולהתברך בהם מבניה ובתה: שאול זיוי ואילה, וכן מבני המשפחה המורחבת. קשה קצת לתפוס שפגעי הזמן והגיל יכלו גם לאשה הדינמית והחזקה ומלאת החיות שהיכרנו.
יהי זכרה ברוך
