דבורה לאה פיצר

1980 – 24.3.1963 

אמם של יניו פיצר ופנינה כהן.

נולדה ב-1890, נפטרה ב-24.3.1963.

אמא דבורה פיצר,

“א יידישע מאמע” – ביטוי זה, בתרגומו העברי, אינו חודר לעומק משמעותו בשפת היישוב היהודי המפוזר בעיירות מזרח אירופה. ולא שאמנו הייתה מיוחדת במינה. אמנם כן, לנו מיוחדת הייתה, כפי שהייתה למשפחה כולה, כי לנו רק אחת הייתה. אם לבניה, לצדם עמדה תמיד בסכסוך כלשהו, קטן כגדול, עם בני גילם ואפילו עם אבא. ביתה-ביתנו אמנם דל אמצעים היה, אך היא אף פעם לא אפשרה לנו להרגיש זאת. רק כשגדלנו, הבינונו את קשייה.

אם דואגת הייתה לשליחי התנועה – שאליה הצטרפתי אמנם בלי הסכמתם, אך היא הסתגלה למצב בדיעבד – לשליחים מערים אחרות ולשליחים מהארץ. תמיד מצאו אצלנו בית חם, אם גם לא משופע בכל טוב.

אשה עמלה הייתה מאז שזכרוני מגיע, גם בארץ, בקיבוץ. בגיל מתקדם למדי נרתמה לעבודה הקשה במטבח הילדים הזכור עוד לרבים מאתנו. משכה שם בעול לא פחות מחברות הקיבוץ הצעירות ממנה בהרבה.

שפת הארץ לא נשתגרה בפיה, אך שפת המטעמים שידעה היטב להכין דיברה אל לב נכדיה – נינים לא זכתה לראות – ועד היום זכורה היא לטוב, להם ולנו.

ילדיה יניו, פנינה וגינה