כ”ז שבט ה’תרע”ט – ט”ז ניסן ה’תש”ע
28.1.1919 – 31.3.2010
בן זוג לבטיה, אב לנגה, אורנה ואילן. ממייסדי שמיר.
נולד בפיאטרה-ניאמץ שברומניה ב-28.1.1919,
נפטר ב-31.3.2010.
קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.
דודי נולד ב-1919 ברומניה, ועלה לארץ ב-1940 כחבר שמיר, לאחר שנות פעילות סוערות בתנועת השומר הצעיר.
בשמיר עבד דודי תחילה במפעל “אסקר” בנמל חיפה, ואחר כך ברעפיית הקיבוץ. במצוות התנועה חזר לרומניה לאחר המלחמה למשך שנתיים, להכנה והדרכה של חניכי התנועה שם, ובתקופה זו נכלא על ידי הסקוריטטה (המשטרה הרומנית) למשך 99 ימים, כשסכנת חיים מרחפת מעליו.
עם חזרתו לשמיר עבד דודי ברפת החלב וריכז אותה, ואחר כך ריכז את ענף הלול. עם הקמת מפעל האופטיקה הצטרף עם רבים מבני דורו למפעל האופטיקה, והתמיד בו עד פרישתו. בכל שנותיו בשמיר היה פעיל בגופים שונים של הקיבוץ, בדרך כלל ביותר מתפקיד אחד. כמעט שאין ועדה או גוף שבהם לא היה פעיל. גם בהתקדם גילו היה אכפתי ומעורב, עד שבריאותו מנעה זאת ממנו. היה חבר פעיל ונאמן במזכירות הרחבה, אחרון לבני דורו.
היו לי לא-מעט שיחות עם דודי על תחושותיו בכל פעם שהלך לעולמו עוד אחד מבני דורו, ועל היעלמות הדור כולו. יחד עם דבקותו בקיבוץ המסורתי – דודי היה מראשוני המייסדים שהבין את הצורך בשינוי כדי לשמר קיבוץ המתאים לחבריו בעידן החדש.
דודי הקים משפחה בשמיר עם בטיה, והם גידלו את משה, נגה, אורנה ואילן. בנוסף היו משפחה מאמצת לאילן קרן צור ולציפי מגרעין “שדה”. עם נפילתו של אילן נוצר ונשמר קשר עם משפחת קרן צור לדורותיה, קשר הנמשך עד היום.
דודי היה אדם נעים הליכות והדבר אפשר לו להצליח בכל משימה חברתית או ציבורית שלקח על עצמו. אצל דודי מצאנו תמיד את הניסיון והחכמה לחפש את דרך השלום והגישור בכל נושא שבו היה מעורב או הביע את דעתו עליו.
חבר קיבוץ ישר דרך, נאמן, חרוץ וחלוץ.
יהי זכרו ברוך!
איציק כהנא
