דוד (דידל) בולר

ב’ בשבט תרע”ה – כ”א באדר ב’ תשס”ה 
17.1.1915 – 1.4.2005 

בן זוגה של גיטיה בנישואים ראשונים, ושל מיצי בנישואים שניים, אב לנדב וניבה, ולרעיה ויאיר. ממייסדי שמיר.

נולד ברומניה ב-ב’ בשבט תרע”ה, 17.1.1915,

נפטר בכ”א באדר ב’ תשס”ה, 1.4.2005.

קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

דידל נולד ב-1915 ברומניה. הוא הצטרף לתנועת “השומר הצעיר” ועלה לארץ ב-1935.

תחילה עבד ברעפייה ואחר כך, במשך שנים רבות – מ-1946 ועד 1960 – בענף הבנייה. ב-1960 לקח על עצמו את תפקיד החצרן והתברואן, והמשיך בעבודתו גם כשהגיע לגיל מתקדם, עד שהודיע יום אחד: “די. אני והטרקטור פורשים לגמלאות. כך, טען לעיתים, היה ההסכם בינו לבין הטרקטור.

דידל מילא בשמיר תפקידים רבים לאורך כל תקופת חברותו. תפקידיו היו בעיקר חברתיים, ובהם באו לביטוי נועם הליכותיו והאמפטיה שגילה לכל אדם. דורות רבים של בני שמיר החלו את נהיגתם בטרקטור אצל דידל על ה”אוליבר 80”. העבודה עם דידל, גם בזכות הנהיגה בטרקטור וגם בשל נועם הליכותיו, הייתה מבוקשת מאד על ידי דרדקי שמיר בשנות השישים.

דידל הקים פעמיים משפחה בשמיר. בראשונה עם גיטיה, ונולד להם נדב; בשנייה עם מיצי, שאת ילדיה אימץ, ונולדה להם ניבה. הוא זכה לראות נכדיו מילדיו.

דידל ייזכר בשמיר בראש וראשונה כאיש עבודה, אך גם כאדם נעים ואכפתי שנתן הרבה בתפקידיו השונים. שיחק לו מזלו והוא הלך לעולמו בשיבה טובה, בראש צלול ומחשבה בהירה, ולאחר תקופה קצרה בלבד של סבל.

אכן, הלך מאתנו איש השייך לאלה שנתנו את האופי למקום ולחברה שלנו. הליכתו של כל אחד מאלה קשה ומכאיבה.

יהי זכרו ברוך!