נפטר בדצמבר 2014.
בנם של מרים ומקס, אח לטלי ועפרה. חבר בקבוצת “גולן”.
עומדת אני מולכם חשופה ביום קשה מנשוא, יום שבו אני חווה אבדה גדולה עבורי ועבור שני בני היקרים. וביום כזה לעמוד ולהספיד את האדם היקר לי מכל כלל לא פשוט עבורי, אך זה המעט שאני חיבת לבעלי – איש החזון, איש המילים, אמן התקשורת.
דורון וכפי שהרבה קראו לו רגב, היה עסוק כל חייו באהבת האדם ובערבות הדדית, והמשפט “ואהבת לרעך כמוך” מתמצת את מהותו כאדם, בכל צעד ומעשה שעשה. הוא רצה בכל מאודו להביא לשינוי, לעשות טוב ולהשאיר חותם. וכך נולד הרעיון של המדבקה “איך הנהיגה שלי?” שבעצם קוראת לכל אחד מאתנו להתבונן איך הוא מתנהג. לא רק בכבישים אלא בכל תחומי החיים. השאלה הפשוטה הזאת בעצם נועדה להיכנס למודעות ולתודעה של כל אחד מאתנו כדי שניקח אחריות ונהיה ערבים זה לזה בכבישי ישראל ובכל תחומי החיים. בכבישים אנו חווים יום יום קטל רב ומספר ההרוגים גדול יותר מבכל מלחמות ישראל. זה מה שעמד מול עיניו של דורון כאשר קידם, התעקש ועשה ללא לאות למיגור התופעה היום יומית שמביאה צער רב, להביא רוח אחרת לכאוס הגדול שבו אנו חיים. וזכותו בזכות העשייה שלו השאלה הזו מהדהדת בכבישי ישראל, מכוונת ומזכירה בנימוס ממקום של אהבה שלא נשכח את הערבות ההדדית ביננו אפילו לא לשנייה.
החיים לצד דורון לא היו פשוטים, הסטנדרטים שהוא הציב לעצמו היו גבוהים ואני הייתי צריכה למהר ולהתפתח ולגדול לצדו בקפיצות, כדי להדביק את מה שעבורו היה אך טבעי. כאשר פגש אדם חדש היה מיד מוצא בו את הניצוץ את הפוטנציאל שחבוי בו ואף פעם לא ראה את המגבלות. כך גם בעשייה שלו. את הקושי ראה כאתגר וכמשוכה שניתן לעבור, ולצלוח ואת חייו ראה כאין סוף אפשרויות. כל אדם שפגש אותו התאהב בו בשניות והוא נגע והפעים והשאיר את חותמו הבלתי נשכח. הוא הצליח לגרום לשינוי כלשהו בכל מי שפגש ואנשים נפתחו בפניו וסיפרו לו את מאווייהם הכי כמוסים והוא עם מטה הקסם שבידו עזר לרבים להגשימם.
כמו שהיה רך כך גם היה נחוש ואיתן כאשר הבחין בעוול שנעשה למישהו או במשהו שצריך תיקון. מיד כינס את כל משאביו אל הדבר ובנחישות ובזקיפות קומה נלחם להשיב את הצדק ולתקן את העוול. ממקום של חוזק וללא עכבות ראה את המטרה ואליה כיוון עד שצלח.
והבנים, הבנים שלנו זכו לאבא נדיר שהייתה בו אהבה עצומה רוך וסבלנות אין קץ להעניק להם. הם היו האור בחייו והיה גאה בהם ושמח בהם בכל מצב תמיד דיבר בשבחם באהבת נפש כל כך גדולה. והם, הם שאבו את כל מה שהעניק להם והפכו בזכותו לנערים יפים חכמים אצילים אוהבי אדם ומעוררי השראה בדיוק כמו אביהם!
ואני, אני זכיתי בבעל שתמיד נשף בכל הכוח תחת כנפי. כל רעיון ורצון שלי היה מיד זוכה באהדתו ובתמיכתו האיתנה. ובי, בי הוא האמין באמונה שלמה וסבר שעבורי השמיים הם הגבול. וכך חייתי לצדו בחופש מוחלט לעשות כל מה שרציתי כל מה שחשקה נפשי הוא היה שם מפרגן ומאמין באמת ובתמים. לחיות לצדו היה כמו הרפתקה אחת גדולה כשכל יום חדש אינו דומה כלל וכלל לקודמו. היצירתיות שלו האנרגיה הגדולה שבערה בעצמותיו יצרה ימים מלאים בהפתעות ובעשיה יצירתיות וחדשנות. מאמינה אני שזכיתי בזיווג נשמתי גבוה שבו לארציות לא היה מקום רב, וחוויתי וקיבלתי ממנו אהבה ללא תנאים! אהבת אמת!
זכיתי לעבור חלק נכבד מהמסע שלי כאן על האדמה עם אדם נדיר יחיד ומיוחד! סבורה אני שהנשמה שלו פשוט היתה גדולה מדי לכאן ולעכשיו ולמצב שהאנושות נמצאת בו ואני מאמינה שהמסע הבא שלו יהיה גדול ועצום אף יותר שבו יוכל לממש בעוצמה גדולה יותר את יכולותיו המופלאות!
וכעת ברצוני להכיר לך תודה אישי היקר!
אני מכירה לך תודה על המסע המופלא והמרתק שהיה לי אתך!
אני מכירה לך תודה על חיים מלאי סקרנות עניין ואתגר!
אני מכירה לך תודה על שזכיתי לחוות ולקבל ממך אהבת אמת!
אני מכירה לך תודה על ששיתפת אותי בחזון ובתעוזה שלך!
ואני מוקירה לך תודה על שני הבנים המופלאים שיצרנו יחד ושהם גאוות חיינו, נערים יפים, רגישים, נבונים ומעוררי השראה!
תודה לך אהובי היקר!
ועכשיו פשוט תנוח כי הספקת המון!
שולי
