16.9.1918 – 22.1.1998
אחותה של חברתנו רוזה יואלי, אמו של יוסף (יורק’ה) ז”ל.
נולדה ב-16.9.1918, נפטרה ב-22.1.1998.
קבורה בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.
טובה אהבת נפשי, אני לא מבכה את מותך, כי המוות גאל אותך מייסורי תופת, אם פיזיים או נפשיים.
התחלת חייך הייתה הבטחה להמשך של אושר והצלחה. היית נערה אינטליגנטית, שיחקת שח עם הבנים, הדרכת בקן בלצי ונבחרת למועצה הראשית ברומניה. הטבע נתן לך מהכל ביד נדיבה – חכמה, דעת, יופי, אבל למה התהפך גורלך, כאילו פיה רעה הכניסה קללה לברכותיהן של יתר הפיות שבירכו אותך.
נפרדנו בגיל עשרים. אני עלית ארצה ואת נשארת להדריך בתנועה ובהמשך – הכשרה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה רעידת אדמה גם בתנועה, בעיר ובמשפחות. חזרת לעירך ולמשפחתך, וביחד ברחתם מפני הנאצים לעומק ברית המועצות לשעבר. אחרי שנים של חיפושים אחריך התחילו להגיע ידיעות על משפחות שנשארו בגולה. במכתבים כתבה אמך שאת חולה ושיש לך בן.
ב-1956 הגעת עם בנך ועם הוריך אלינו, ואת בת 37. מכל ההבטחות ומכל מה שהיה טובה נשאר רק חורבן. כל מה שהיה לך היה רק בנך, עלם חמודות ברוך כישרונות, וגם זה נלקח ממך. כל כך שמרנו עליו עבורך, כי הוא היה כל חייך. מהיום שבנך יוסף הובא למנוחות לא דרכה עוד רגלך בשמיר. גם כשרוזה אחותך עוד הייתה בחחים – מיאנת לבוא.
טובה נפטרה ממחלה ממארת. יהי זכרה ברוך!
נונה
