יולי אבני

ט’ בתשרי תר”פ – כ”א באב תשכ”ב 
3.10.1919 – 20.8.1992 

בת זוג למאיר. אם לעדנה, דורית, תרצה ונעמה. ממייסדי שמיר.

נולדה בצ’רנוביץ’ בט’ בתשרי תר”פ, 3.10.1919,

נפטרה בכ”א באב תשכ”ב, 20.8.1992.

קבורה בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

יולי הגיעה אלינו מהשואה. ידענו זאת, אבל לא הרגשנו בכך. מי יכול לקשור בין האופטימיות של יולי למה שעבר עליה בחמש שנות התופת בטרנסניסטרייה.

יולי הוכתה במכה הקשה מכל – מכת השכול. לבה נסדק, אך הכאב הודחק פנימה. החיים חייבים להימשך. ייאוש ומרה שחורה לא ישיבו את האבדה.

יולי נולדה בצ’רנוביץ ב-1919, להוריה דבורה וברוך זמל שהולידו ארבע בנות ובן. האחות הבכורה, חנהל’ה, עלתה ארצה וחייה בקיבוץ מעברות. את שאר המשפחה תפסה המלחמה בצ’רנוביץ’ והם גורשו על כל יהודי בוקובינה ובסרביה לטרנסניסטרייה, למחנות כפייה אכזריים, ללאגרים. האם ואחת האחיות נורו, ויולי עם אחותה הצעירה שורה לחמו על חייהן בדרכים שונות, באומץ ובתושייה, והצליחו לשרוד ולהגיע ארצה עוד לפני תום המלחמה. אביה ואחיה לחמו עם הפרטיזנים, והגיעו ארצה אחרי המלחמה.

יולי הגיעה לשמיר ב-1944. פה הכירה את מאיר ויחד הקימו משפחה נהדרת, מקרינה חום והרמוניה, ונולדו ארבע בנותיהם היפות – עדנה, דורית, תרצה ונעמה.

יולי עבדה במטבח, בחינוך ואחר כך בתפירה, ופעלה בתחום החברתי. בכל מקום הישרתה מרוחה הטובה. תושייתה, תבונת כפיה ובעיקר נועם הליכותיה עשו את העבודה במחיצתה לנוחה ונעימה. היא הייתה תופרת יצירתית, מבוקשת על ידי ותיקות וצעירות.

אך היצירה החשובה בחייה הייתה משפחתה, בה השקיעה את מיטב תבונתה, חריצותה ואהבתה. תמיד תומכת בכולם ללא סייג. תמיד דואגת. תמיד נושאת בעול ומייעצת, משענת לעת צרה. לאחר אבדן עדנה הבכורה – עם כל עומק כאבה – שמרה יולי על רוחו של מאיר, עודדה את יצירתו האומנותית והייתה שותפה לה ומלווה אותה בגאווה.

יולי שמרה על קשר הדוק עם משפחתה בארץ: טיפלה הרבה באביה שחי בקיבוץ מעברות; תמכה באחותה שורה עד שנפטרה אחרי מחלה ממושכת; שמרה על קשר עם אחיה ובני ביתו והרבתה לבקר ולסעוד את אחותה החולה חנהל’ה. על כולם הייתה אהובה מאד.

ליולי היו הרבה חברים וחברות בקיבוץ ומחוץ לו, ומותה הפתאומי היכה את כולם בהלם, בעיקר משום שהיו לה חזות ותדמית של צעירה. כאב וצער ללא גבול הותירה בלבם של מאיר והבנות, החתנים, שמונת נכדיה ושאר המשפחה.

זכרה חרוט עמוק בלב כל אוהביה ומכריה.

יהי זכרה ברוך!