יוסף גרינבלט

27.5.1943 – 6.6.1967 

בנה של טובה.

נולד בטארודזו שבברית המועצות ב-27.5.1943.

נפל על משמרתו בהפגזת ראש פינה במלחמת ששת הימים, ב-6.6.1967.

בן 24 בנופלו.

יוּרקה היה בן 24 בנופלו. פחות מחצי שנותיו הצעירות חי במחיצתנו. שתיל צעיר שנגדע באופן אכזרי בעודו באבו.

היגון והצער תהומיים מכדי שהמילים יוכלו לבטאם. אין ניחומים לאם השכולה, והיא נמקה באבלה על חיי בנה שנקפדו. ותמונת עקידת יצחק ניצבה נגד עיניה ומהדהד באזניה קול הקורא הנצחי: “קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת והעלהו שם לעולה”. אלא ששם קרה נס, ולנו – נס לא קרה.

ארורה היד שירתה את הפגז שהרס בן רגע עולם של חלומות ותקוות. ניתק פתיל חיים שבו הייתה שזורה גם נחמת האם.

קצרים היו חייו אל ארוכים ועמוקים ייסורי נער שפקח את עיניו בזוועות מלחמת העולם השנייה, ופגז עצם את עיניו לנצח. ומה בין מלחמה למלחמה? מאבק יום יומי לזכות קיום, פשוטו כמשמעו.

טרוף טורף יוסף, חיה רעה אכלתהו.

עמדנו לערוך לו כלולות בשובו מהקרב.

אך הוא לא שב.

יהיה זכרו ברוך!

ניסן