לוצי (לודביג) גליק

25.10.1914 – 18.9.1980

בן זוג לז’ניה, אב לעמוס, הגר ושלמה. ממייסדי שמיר.

נולד בנוכריך שבטרנסילבניה ב-25.10.1914,

נפטר ב-ח’ בתשרי תשמ”א, 18.9.1980.

קבור בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

לוצי התייתם בילדותו הרכה מאביו, שנפל במלחמת העולם הראשונה. הוא התחנך בבית סבו עד שעבר בגיל עשר עם אמו לבוקרשט, שם קיבל את השכלתו התיכונית. בן 13 הצטרף לקן “השומר הצעיר” בעיר, שם החלה פעילותו התנועתית שנמשכה כל חייו. הוא היה חבר ההנהגה הראשית של התנועה ברומניה וחבר הנהגת “החלוץ”, ועסק בהדרכה בסניפי ההכשרה. ב-1935 עלה ארצה עם ז’ניה רעייתו, והיה מראשוני הגרעין שהתרכז בקיבוץ שריד והיה אחר כך ממקימי קיבוץ שמיר.

מראשית הקיבוץ היה לוצי מהפעילים המרכזיים בו. הוא נתגלה כמוכשר, אינטלקטואל, בעל כושר ניתוח מובהק ועם זה בעל יכולת ליזום ו”להזיז” דברים. את כל להטו היה משקיע בכל נושא שבו עסק. כמה שנים היה אחראי על הנהלת החשבונות בשמיר, ולאחר מכן גזבר הקיבוץ.

מן הפעילות המשקית בשמיר נקרא לוצי לניהול אדמיניסטרטיבי של סמינר הקיבוצים בשנים 1947-1944, והיה בצוות שעסק בהעברת הסמינר למשכנו הקבוע באורנים.

לאחר מלחמת השחרור, כשהחל הקיבוץ להקים משק חקלאי, נבחר לוצי לרכז המשק. הוא גילה יוזמות ופעילות רבה בהקמת המשק, בהבטחת אספקת מי הירדינון (הדופילה) לשמיר ובבניית מפעל השקיה באדמות שהקיבוץ קיבל אז בעמק.

ב-1957 נקרא שוב לפעילות בתנועה, הפעם במדור לחקר המשק החקלאי של המחלקה לכלכלה ומשק של הקיבוץ הארצי. ב-1962, כשסיים את לימודיו בקורס רכזי משק, נבחר שוב למרכז המשק של שמיר. בקדנציה זו התמסר למציאת מקור פרנסה ותעסוקה נוסף לקיבוץ, ותר אחר הצעות למפעל תעשייתי מתאים לשמיר. בסיום תפקידו פנה ללימודי כלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממנה קיבל ב-1971 תואר בוגר במדעי החברה.

כשהוא על סף סיום לימודיו נאלץ לוצי לחזור הביתה בגלל מצב בריאותו שהתערער, וגם אז לא נלאה ממעורבות בכל הנעשה במשק, מפעילות בוועדת המשק ומהשתתפות בשיחות הקיבוץ, כפי שלא נלאה מערנות פוליטית ומלמידה.

לוצי היה איש משפחה מסור. לילדיו עמוס, הגר ושלמה היה קשור באהבה ודאגה, וזכה מהם לשישה נכדים בחייו.

לוצי נפטר בביתו מהתקף לב. עד רגעיו האחרונים שמר על ערנות כלפי הסובב אותו. אכזר הוא הגורל וקשה להשלים עם המציאות המרה.

יהי זכרו ברוך!