מוסיא (מרדכי) רזין

אייר תרע”ה – י”ח בתמוז תשל”ג 
3.5.1915 – 18.7.1973 

בן זוג לדורה, אב לאסף, אהוד וחוה. ממייסדי שמיר.

נולד בקישיניוב שברומניה באייר תרע”ה, 3.5.1915,

נפטר בי”ח בתמוז תשל”ג, 18.7.1973.

קבור בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

מוסיא, האיש בעל החיוניות המירבית בינינו, הלך לעולמו באופן פתאומי, כשכולו נתון בעשייה.

יותר מעל דבר הספד יעידו על דמותו המיוחד מעשיו, והרי כמה ציוני דרך:

בפברואר 1936 עלה ארצה, הצטרף לקיבוץ שמיר ופעל לעיצוב מערכותיו. בשנים הראשונות עבד עם חבריו בנמל חיפה, בבניין, בבניית גדר הצפון ובבית החרושת “נעמן”.

בשנת 1937 הקים בית עם דורה לייבוביץ’ ונולדו להם אסף, אהוד וחוה. בחייו זכה בשני נכדים.

ב-1941 השתלם במטעים בקיבוץ שריד.

ב-1942 התנדב לבריגדה, בה שירת כתותחן יותר מארבע שנים.

ב-1947 הדריך את חברת הנוער הראשונה, “הבולגרית” בשמיר.

ב-1951 השתלם בסמינר הקיבוצים, ולאחר מכן חינך את בכורי הקיבוץ – קבוצת “מעין” במוסד החינוכי של הקיבוץ הארצי באזור.

ב-1959 הופיע בהוצאת “ספריית הפועלים” ספר המחקר “מוצא המלוכה בישראל”, שאותו כתב מוסיא עם חברו וידיד נפשו שוניא בן דור.

מ-1960 ועד ליום מותו היה מחנך ומורה בסמינר “אורנים”, ובתוך כך למד מ-1962 בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וזכה בתואר “מוסמך במדעי הרוח”.

ב-1971 החל לשקוד על עבודת הדוקטורט במקרא, אך לא זכה לראותה יוצאת לאור. היא תוצא כספר בעריכת פרופ’ מלמט ורעו שוניא בן דור.

בקיבוץ מילא מוסיא תפקידים רבים ושונים, החל במזכיר וכלה ברכז ועדת השתלמות.

הוא נפטר מהתקף לב והובא למנוחות בביתו, בשמיר.

יהיה זכרו ברוך!