מרים (מיצי) בולר

י”ח בסיון תרע”ה – ט”ו בשבט תשנ”ז 
21.5.1915 – 23.1.1997 

בת זוג בנישואים ראשונים לאשר פרי, ובנישואים שניים לדידל בולר. אם לרעיה, יאיר וניבה. ממייסדי שמיר.

נולדה בסטרוז’ינץ שבבוקובינה בי”ח בסיון תרע”ה, 21.5.1915,

נפטרה בט”ו בשבט תשנ”ז, 23.1.1997.

קבורה בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

מיצי לבית בירגר נולדה ב-1915 בבוקובינה, ובגיל עשר הצטרפה לתנועת “השומר הצעיר”. לאחר שנת הכשרה עלתה ארצה ב-1935 והצטרפה לקיבוץ המתהווה שמיר.

מיצי הייתה חרוצה מאד, והשתלבה עם פרידה וטובה בעבודות הסלילה של כביש חיפה-עפולה, בעומסה על גבה שקי חצץ ומלט. לא פעם התקשתה להירדם, פן לא תתעורר בזמן לעבודת הבוקר.

מיצי עבדה במפעל “נעמן”, ולאחר העלייה לקרקע עבדה שנים רבות במטבח, בחינוך ובמפעל האופטיקה, שאליו אפשר היה לראות אותה רצה בשחרו של כל בוקר.

היא לא השאירה אחריה דברים בכתב, ולא נכתב עליה הרבה. בגילוי מצבתה אמר גיורא בן זאב: “…איש אינו חי לנצח. השוני בין האנשים הוא בתוכן חייהם ובשאלה אם הם שלמים עם דרכם. מיצי – את היית שלמה עם דרכך. יש אנשים המשאירים אחריהם בניינים, פרחים, ציורים או כתבים. את השארת אחריך דוגמה… יש אנשים העושים מעל ומעבר… ואילו את עשית את המקסימום שביכולתך – ורק מתי מעט עושים זאת…”.

יהי זכרה ברוך!