משה מן-מנדלסון

אוגוסט 1917 – 18.10.1971

בן זוג לבלה, אב לדגן. ממייסדי שמיר

נולד בביסטריצה שבטרנסילבניה באוגוסט 1917

נפטר ב-18.10.1971

קבור בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר

משה נולד בביסטריצה באוגוסט 1917, כשעולם דווי ומצוקת היהודים הם רקע לחינוכו. את רוב השכלתו ובקיאותו בשפות רכש בעצמו, כאוטודידקט.

בספר בראשית של קיבוצנו נחרוט בין יתר הדמויות גם את זו של משה ישר הלב וישר הדרך, אוהב העבודה ואוהב הבריות. הוא חי את חייו מתוך אמונה ונאמנות ללא תנאי וללא סייג. והחיים לא פינקוהו מעולם. תמיד משך בעול חיים קשה ותמיד צמא למעשה ולהגשמה. הוא היה מעורה בכל המתרחש ונתון במחשבת הקיבוץ. כאשר קם לומר את דעתו בשיחת הקיבוץ ידעת שכדאי להאזין לו, וצריך היית להתחשב בדעתו.

משה אהב ספר ואהב חקלאות, ולכן בחר – עם בלה אשתו – בשם דגן לבנו היחיד.

רוח ההתנדבות הייתה טבועה בדמו. לבריגדה התנדב בין הראשונים. האמין באדם ובאדמה. כשסידור העבודה תר אחר אדם לריכוז ענף הזבל, הבסיס לכל חקלאותנו, נרתם משה בהתמסרות לתפקיד הזבלן.

כל אחד מאתנו יש לו מסלול משלו, נתיב מיוחד וייחודי, ובנתיב חייו צעד ללא שיור, עד כלות. הוא הלך מאתנו לא שבע ימים אלא שבע עמל.

ננצור את זכרו בקרבנו להמשך דרכנו כאן.

מתוך שיריו של משה:

לא פיתולי הר רציתי לראות

ביחסים בין איש לרעהו,

בדרך עפר רחבה להתגאות

גם בחושך אדם ימצאהו…

יהיה זכרו ברוך.