י”ד באדר ב’ ת”ש – ז’ בשבט תש”ס
24.3.1949 – 14.1.2000
בן זוגה של עירית, אב לזיו, טל, ניר ועופר, חבר גרעין “תמיר”.
נולד בי”ד באדר ב’ ת”ש, 24.3.1949,
נפטר ב-ז’ בשבט תש”ס, 14.1.2000.
קבור בחלקה המזרחית, בבית הקברות בקיבוץ שמיר. 14
משה נולד ב-24.3.1940 למשפחת שניצקי, וגדל בתל אביב. כשהיה בן עשר נפטר אביו.
בסוף לימודיו ב”תיכון חדש” בתל אביב התגבש גרעין “תמיר”, עמו הגיע משה ב-1958 לשמיר. הגרעין עבר טבילת אש ראשונה כשהיה בנח”ל, בהפגזה הראשונה על שמיר בדצמבר 1958.
ב-1960 החל משה לעבוד במטע, ובין 1965 ל-1967 למד חקלאות במכללת תל חי. כשסיים את לימודיו החל לרכז את המטע. בשנים 1975-1971, כשבאמצע מתחוללת מלחמת יום כיפור, הוא המשיך את לימודי החקלאות ברחובות. בשנים 1978-1976 היה מרכז המשק של שמיר, כשאחד מהמפעלים החשובים באותן שנים היה בניית אולם האירועים – יד לבנים ולנופלים.
ב-1979 החל משה לנהל את בית האריזה ת”ג בקרית שמונה, ועד 1982 הוא קידם אותו והתקין בו מערך מיון מודרני. ב-1987 החל לנהל את אגף הפירות של תנובה, תפקיד שבו ראה הגשמת חלום. ב-1989 נקרא על ידי הקיבוץ לחזור הביתה, ושימש כגזבר שמיר עד 1991.
בתקופה זו חלה משה, אך בעזרת הטיפול שהתמיד לקבל ובכוח עקשנותו הרבה חזר לעבודה רגילה. ב-1991 חזר לנהל את “שולחן מגדלי התפוח” ומילא את התפקיד עד 1996. היו אלה שנים טובות של עניין ועשייה, אך הוא נאלץ לסיים את תפקידו כשמחלתו התגברה. הוא לא ויתר על עצמאותו, וקיבל על עצמו לטפל בנושא הפנסיה בשמיר. כדי להרגיש אדם שלם ונייד אף קנה מכונית.
משה היה אדם בעל יכולות, אדם שהשאיר חותם בכל תחום שבו עסק. הוא חיי חיים אינטנסיביים ומלאים. במשפחתו הוא היה היסודות, הקירות והגג – בעל אוהב ואבא חם שמוכן לתת הכל בשביל משפחתו.
ב-1988 הורע מצבו, וכל המאמצים לאוששו לא צלחו. בינואר 2000 נפטר.
יהי זכרו ברוך!