ניסן יואלי

י”ג באייר תרע”ה – ח’ בניסן תשנ”ד 
27.4.1915 – 20.3.1994 

בן זוג לרוזה, אב לשולמית ויואל. ממייסדי שמיר.

נולד בליפקני שבבסרביה בי”ג באייר תרע”ה, 27.4.1915,

נפטר ב-ח’ בניסן תשנ”ד, 20.3.1994.

קבור בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

ניסן לבית קוזמינסקי נולד ב-1915 בליפקני שבבסרביה. אביו, רב הקהילה, נפטר ב-1919 והשאיר אלמנה עם שלושה ילדים לפרנסת הקהילה. כבן הרב למד ניסן בישיבה והוסמך לרבנות, אך כבר בגיל 15 הצטרף לתנועת “השומר הצעיר” ואחרי שנתיים הכשרה עלה ארצה כמעפיל ב-1939 והצטרף לקיבוץ “גזית” שישב במגדיאל. בשם “יסעור” עבר הקיבוץ למפרץ חיפה, וב-1942 התאחד עם קיבוץ שמיר שליד רמת יוחנן.

ניסן עבד במפעל “נעמן”, בצאן, בפרדס ובמטע, ותוך כדי כך מילא תפקידים רבים בקיבוץ, בתנועה ובמפלגה. הוא היה חבר בוועדות רבות, כמו המזכירות, ועדת המשק, התרבות, הקליטה, החברים, החגים, הקשר עם חיילים ובוועדה הפוליטית. הוא היה גזבר הקיבוץ, מורה במוסד החינוכי “הגליל העליון” בעמיר, ניהל אולפני עברית בשמיר ובקיבוצים שכנים, היה מורה בתיכוניה בתל-חי, ריכז את סניף מפ”ם בקריית שמונה והיה חבר ההנהגה העליונה של “השומר הצעיר” ושליח מטעמה בקובה בשנים 1963-1962.

ניסן היה אדם לבבי ופתוח, חדור חכמה יהודית, אוהב לספר סיפורים ובדיחות לתלמידיו שהעריצוהו ולחברים. הוא ידע סבל רב בחייו: פטירת בנו התינוק אלישע, מחלת גיסתו טובה, נפילת בנה יורק’ה במלחמת ששת הימים ולקראת סוף ימיו, כשחי כבר בבית “סביון” – מחלת רוזה רעייתו. הוא סעד אותה כמיטב יכולתו ופטירתה קירבה גם את מותו שלו, בהותירו אחריו את ילדיו שולמית ויואל.

יהי זכרו ברוך!