9.8.1900 – 19.2.1962
אמה של חברתנו אביטל אשל.
נולדה בבולגריה ב-9.8.1900, נפטרה ב-19.2.1962.
קבורה בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.
אמא,
שנים רבות כבר עברו מאז נלקחת מאתנו, אבל עדיין אנו מרגישים בחסרונך. עוד כיום, הרבה פעמים אני שואלת את עצמי במקרים מכריעים “האם כך הייתה אמא נוהגת?”
את חינכת אותנו, שתי בנותיך, ליושר ולאהבת העבודה. נתת לנו את כל הטוב שהיה בך. לא תמיד שמענו בקולך. לא תמיד עשינו כרצונך, כיוון שהיינו צעירות ולא היכרנו את החיים. לא קלים היו חייך. הרבה תלאות עברת. מלחמה רדפה מלחמה. והנה נגמר הסיוט הנאצי, הסכנות הגדולות חלפו ואת כבר רואה בדמיונך את המשפחה בארץ. לא כך חשבת שזה יהיה. לא רצית בפרידה מבתך הבכורה, אבל כעבור חצי שנה גם אתם עליתם ארצה.
שוב התחילה דרך קשה: מחנה עולים, קשיי הסתגלות לחיים חדשים ולסביבה חדשה, והמעבר לקיבוץ. כל הסבל שהצטבר נתן את אותותיו בך. באו עליך ימים קשים של חולי ומכאובים.
אמא, כמה צר לי, כמה כואב לי שאינך אתנו לראות את בנותיך מסודרות, את המשפחה הגדולה שהקמת, ליהנות מהנכדים והנינים ומהחיים כאן אתנו בארץ, שעליה חלמת וסיפרת כה רבות.
לנצח נזכור אותך.
בנותיך: אביטל אשל, שמיר; רבקה ברק, שריד