פנינה כהן

כ”ה בסיון תרפ”ו – א’ בחשון תשנ”ה 
7.6.1926 – 6.10.1994 

בת זוג לקורניא, אם לדני, איתמר וניב. אחות לחברנו יניו פיצר.

נולדה ברדאוץ שברומניה בכ”ה בסיון תרפ”ו, 7.6.1926,

נפטרה ב-א’ בחשון תשנ”ה, 6.10.1994.

קבורה בחלקה המערבית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.

פנינה לבית פיצר נולדה ב-1926 ברדאוץ שבבוקובינה, רומניה, שם למדה בבית הספר העממי והתיכון. לימודיה נפסקו ב-1941, כשהמשפחה הוגלתה למוגילב שבטרנסניסטריה בעת מלחמת העולם השנייה. שם הצטרפה פנינה לתנועת “הנוער הצעיר”, שבמסגרתה נהגה לתור יחד עם חברותיה אחר משפחות קשישות הזקוקות לעזרה, ולסייע להן כמיטב היכולת. במוגילב היא למדה גם לעבוד בשדות איכרי הסביבה ולעזור בכך לקיום המשפחה.

עם שחרור רומניה ב-1945 חזרו פנינה והוריה לרדאוץ, והיא השלימה את לימודי התיכון תוך כדי פעילות ב”נוער הצעיר”.

ב-1947 יצאה פנינה בראש קבוצת ילדים מהתנועה לכפר נוער יהודי בהולנד, שבו התכוננו לעלייה ארצה. ב-1948 הגיעה לארץ והצטרפה לגרעין של תנועתה בדגניה. ב-1949 הצטרפה לשמיר, נישאה לקורניא ונולדו להם דני, איתמר וניב.

בשמיר הצטרפה פנינה לעובדות החינוך, ובהמשך השלמה בחינוך מיוחד ועסקה בכך שנים רבות, בקיבוץ ומחוץ לו. פעילותה החינוכית נמשכה גם כשיצאה לגמלאות ב-1986. בהפסקות מעבודתה בחינוך היא הגישה עזרה סוציאלית במעברה בקרית שמונה, הדריכה מורים שם, עבדה במטבח ובמכבסה ופעלה בוועדות החינוך, התרבות והייעוץ החינוכי, וכן בוועדה הפוליטית, בוועדה הפדגוגית ובמערכת עלון הקיבוץ.

פנינה וקורניא חינכו את ילדיהם בקיבוץ. היא בילתה עם נכדיה ונהנתה מהם מאד, אך לא הספיקה לחבק את נכדתה הראשונה.

פנינה ניחנה בהומור בריא, כתבה הרבה בעלון הקיבוץ והשאירה לא מעט כתובים. היא זכתה בהערכה רבה על עזרתה למורים ולתלמידים בקיבוץ ומחוץ לו, וכך כתבו למשפחתה הוריו של ילד שלימדה, ממושב רמות שברמת הגולן:

… רק רצינו להגיד לכם, עד כמה אמכם עשתה בחייה גדולות ונצורות, בדרך שבה בחרה בתבונה עצומה לעזור לילדים שהיה בהם קושי בתחום הלימודים…

יהי זכרה ברוך!