2.2.1925 – 11.10.2017
קלרה, שאנו הכרנו בשם ללה, נולדה בעיר פִּיאֵטרַניאמֵץ’ שברומניה בתחילת 1925, לפני 93 שנים, בת רביעית למשה ורבקה קריגלר, אחות צעירה למאיר קריגלר-קדמון, חברנו.
ילדותה ונעוריה עברו עליה ברומניה, שם גם חוותה, כנערה, את השנים הקשות של מלחמת העולם השנייה ואת גורלם הקשה של יהודי רומניה, שהייתה כידוע בעלת ברית של גרמניה הנאצית.
לאחר המלחמה נישאה ללה ונולד בנה היחיד – הרשל. המשפחה הצעירה עלתה לארץ, למדינת ישראל שאך זה קמה, אך לא הכתה כאן שורש וכעבור כמה חודשים היגרה שוב, הפעם לברזיל.
בברזיל עברו שנותיה של ללה בניהול חנות בדים משפחתית ובגידול בנה היחיד, שהיה בבת עינה. בגיל צעיר יחסית איבדה את בעלה, וכעבור שלוש שנים היכה בה אסון נוסף: בנה האהוב נספה בתאונת דרכים, והותיר אחריו בת אחת.
האבדן והשבר הגדול, שממנו לא התאוששה, הרעו מאד את מצבה של ללה. באותה תקופה – ב-1987 – היא הגיעה לשמיר והחלה את הפרק של חייה כאן, בחיק המשפחה המורחבת. היא השתלבה בעבודה בחדר הירקות במטבח, ולאט לאט בראה מחדש את עולמה. כאן הכירה את יוסף כהנא ז”ל ונהייתה לבת זוגו. שנות הזוגיות אתו היו טובות ומחזקות.
לאחר פטירתו של יוסף חלתה ללה ובהמשך עברה להתגורר בסביון, שם הייתה עם השנים לאחת הדיירות הוותיקות. בעזרת הטיפול המסור של צוותי הבית והמרפאה היא האריכה ימים עד גיל 93.
בכל שנותיה בשמיר לוּותה ללה על ידי בני משפחתה פה, תחילה על ידי בתיה ומאיר ז”ל, ובהמשך על ידי הילדים ובניהם. משפחת קדמון הגדולה הייתה לצידה וטיפלה בה במסירות, כשבכל שבת מתקיים אצלה, בסביון, כינוס משפחתי ששימח אותה מאד. אין ספק שהקשר המשפחתי החזק הזה סייע לה לשאת את בדידותה ולהאריך ימים.
אנו מלווים היום את ללה למנוחות, בסופם של חיים מורכבים ולא-קלים, ומקווים שתזכה עתה לשלוות הנפש שכל כך רצתה בה בחייה.
יהי זכרה ברוך.
