כ”ג בחשון תרע”ח – י”ד בטבת תשס”ד
8.11.1917 – 8.1.2004
בן זוגה של מלי, אב לנירה ולמיכאל. ממייסדי שמיר.
נולד בקישינוב שברומניה בכ”ג בחשון תרע”ח, 8.11.1917,
נפטר בי”ד בטבת תשס”ד, 8.1.2004.
קבור בחלקה המזרחית בבית הקברות בקיבוץ שמיר.
ראובן נולד בקישינוב ועלה ארצה ב-1939 באניית המעפילים “קָטינָה”, עם קבוצת חברי שמיר נוספים. הוא השתייך למקימי הקיבוץ במגדיאל והגיע לשמיר ב-1939.
כמו כל חברי הקיבוץ בימים ההם עבד בנמל חיפה ובבית החרושת “נעמן”, ולאחר איחוד הגרעינים “שמיר” ו”יסעור” היה בין עובדי הרעפייה. לאחר עליית הקיבוץ להתיישבות עבד תקופה מסוימת בהנהלת החשבונות.
ראובן היה איש פרודוקטיבי, ובעבודתו בנגריה הייתה תרומה ממשית חשובה לבניין הקיבוץ. הוא היה מעורב מאד בחיי הקיבוץ ומילא תפקידים רבים וחשובים. בין השאר כיהן כמזכיר, יזם וריכז את הוועדה להקמת בריכת השחייה, והגה ויזם לראשונה את הצורך בהקמת בית אבות קיבוצי. שנים רבות ריכז את ועדת הבריאות. בתיקו האישי שבארכיון מצויים מסמכים רבים בנושאים השונים שבהם היה מעורב.
קשה מאד לדבר על ראובן בלי להזכיר את מלי רעייתו. יחדיו הקימו משפחה חמה ואוהבת, נולדו נירה ומיכאל ולאחריהם הנכדים. בשנותיו האחרונות זכה ראובן ליהנות גם מנינים.
נזכור אותך ראובן בהגות רעיונותיך, בחשיבות המפעלים שיזמת ובמבטך החיובי על עתיד המקום.
יהי זכרך ברוך!
נורית שנהר
