שושנה גלילי (פלדנר)

בתרע”ו – כ”ג בניסן תשכ”ו
21.7.1916 – 13.6.1974

אשתו של יוסקא, אם לעמיר, חיה ונטע.

נולדה בצ’כיה בתרע”ו, 21.7.1916.

נרצחה בידי מחבלים בעת עבודתה בשמיר בכ”ג בניסן תשכ”ו, 13.6.1974.

בת 58 בהירצחה.

שושנה נולדה בכפר הצ’כי רוהוזיץ, שאליו נמלטו הוריה בשל פרעות מלחמת העולם הראשונה. בגיל שש התייתמה מאביה.

לאחר המלחמה שבה האם האלמנה עם שבעת ילדיה לעיירתם שניאטין, שם נאבקה המשפחה על קיומה תוך טיפוח יחסי קרבה הדדית למופת.

שושנה עלתה לארץ בשנת 1937 ועבדה בבית החרושת “אתא” כשהיא חוסכת לחם מפיה כדי לעזור לעליית אחותה הצעירה. כשהצטרפה לקיבוצנו ב-1943 כרעייתו של יוסקא, הכרנו אותה כדמות חרוצה, נבונה ונעימה; לעתים נחבאת אל הכלים אך תמיד עושה ואומרת את שלה כאשר צריך.

כך הייתה שושנה – רעיה נאמנה ומבינה, אם אוהבת ומסורה לעמיר, חיה ונטע ילדיה, ומשען לכל בעת צרה. למרות צניעותה היו בה גם תקיפות ונכונות להגן על דעותיה; כאחת הטובות במחנכות שלנו, היא הבינה לנפש הילד, כשם שהבינה לנפש ילדיה ונכדיה.

שושנה לא שמה פדות בינה לבין הכלל שעמו הזדהתה עד כלות הנפש, ולו תרמה כה הרבה במלאה במסירות תפקידים מרכזיים בשטח החברה והחינוך. בכל שפעלה ועבדה הקרינה סביבה ביטחון והרמוניה.

במכוורת – שם עבדה בשנים האחרונות – הייתה בתוך זמן קצר לגורם מרכזי ומלכד. ושם, ביום קיץ נאה אך ארור מצאה אותה יד מרצחים. נעקר מתוך הנוף שלנו אדם יקר ואהוב, ששפע רצון טוב והבנה עמוקה לפרט ולחברה.

יהיה זכרה ברוך!